הסגר שעושה לנו סדר

כדי להבין איך להתנהל נכון במצב של משבר,

צריך להבין מה הסיבה שנקלענו אליו ומה נדרש כדי לצאת ממנו מחוזקים.

קל לעשות זאת בדיעבד וקשה מאוד תוך כדי.

כל משבר הוא הזדמנות

כשאנחנו גמישים במחשבתנו ופתוחים בלבנו,

מחלות העוצרות אותנו יובילו לשינוי חיובי באורח החיים, פרידות כואבות ילמדו אותנו לדייק את ההתנהלות שלנו במערכות יחסים, ופיטורים יובילו אותנו לשנות את המטרות המקצועיות.

התייחסות למשברים דרך נקודת מבט הבוחנת את כל ההיבטים, מאפשרת לזהות, בזמן אמת, איך בטווח הרחוק אנחנו למעשה נתרמים.

רק בגלל הרוח

כשאנחנו נלחמים במשב הרוח הטורף את הקלפים, קשה לנו להבין ולקבל את השינוי המתהווה, רק עם שוך הסערה אנחנו מזהים מה לא היה נכון עבורנו ולאן כדאי לנו לשאוף.

אם נהיה מוכנים להקשיב לרוח החדשה כדי לזהות את כיוונה, יתגלה מתוך הערפל , אופק חדש ומבטיח.

כדי להבין את הסדר שהקורונה באה לקדם, צריך להפסיק להאשים את הפוליטיקה המקומית ביצירת הכאוס ולהתבונן על המשבר ברמה הגלובלית. הסיבות הפוליטיות לסגירת השמיים ולעצירת הכלכלה אינן חשובות, הסגר העולמי גורם לאי סדר, שיוביל לסדר עולמי חדש. במובן החיובי ביותר.

התכנות הפנימי של הוירוס

הוא מסוגל להדביק את כל בני האדם בלי הבדל דת צבע, מין וגיל, עובר מאדם לאדם ומפתח מוטציות במהירות שאנחנו לא רגילים אליה, מייצר השפעות קצרות וארוכות טווח, שלא הכרנו כדוגמתן, מסוגל לשהות בגוף של אדם ולהתפרץ בתוכו שוב פעם.

אנחנו מתחילים להבין שהוא תוכנת כדי להישאר ולמרות הסגרים והמסיכות הוא לא מתחסל, הוא רק מתחשל.

כמו ווירוס במחשב, הוא משבש לנו את התוכנה, אך בניגוד לווירוס זדוני הוא למעשה מביא אתו בשורה חדשה. הסגרים הכפויים הם כמו מצב שבו המחשב מחשיך את עצמו כדי להוריד עדכונים חדשים.

מעלה עדכונים...

חנויות נסגרות לטובת שרות שליחויות, בקרוב האופנועים יוחלפו ברחפנים, בנייני משרדים נסגרים לטובת עבודה מהבית, בתי ספר משתמשים במחשבים ותוכנות במקום ספרים ומחברות, תוכניות לימוד מקוונות למבוגרים פורצות את המחסום הגאוגרפי, רובוטיקה ואוטומציה מחליפים כוח עבודה אנושי, אנשים מוציאים פחות כסף על טיסות ובילוים, משפחות מורחבות נפגשות פחות לייצר דרמות רגשיות, בגדי בית נוחים מחליפים איפור ותכשיטים, הטבע, השמיים, האוויר והמים מתנקים.

בלית ברירה האנושות מפתחת באופן מואץ את העולם הטכנו-אקולוגי העתידי.

מה המכנה המשותף של כל אלה? התייעלות אנרגטית!

את האנרגיה שמתפנה לנו אפשר להשקיע בדברים החשובים - שאף אחד מהם לא נפגע מהמשבר:

למידה, הוראה, כתיבה, פיתוח עצמי בתחומים חדשניים, וקידום עסקי חכם ויעיל. במקביל אפשר לנהל את האנרגיה הבין אישית בצורה הרבה יותר מספקת

ולהשקיע יותר בתקשורת עם בני הבית ובאינטימיות הזוגית.

השקעה בפיתוח העצמי המנטלי דורשת הרבה פחות אנרגיה מאשר השקעה בנראות הגוף ובתענוגות הנפש. בדיוק כמו שדרושה הרבה פחות אש כדי להדליק את הגז על הכיריים מאשר להרתיח סיר מלא מים.

ההתנהלות החדשה שהמחלה/מגיפה כופה עלינו, גורמת לנו לחסוך אנרגיה ברמת הפרט וברמת הכלל.

בתהליך ההתייעלות הכפוי, חלקנו מאבדים כסף, רכוש ובריאות ואפילו חיים, אבל במבט הוליסטי, בעזרת גמישות מחשבתית, ולא בדיעבד, אפשר כבר להבין איך בטווח הרחוק, הסדר העולמי החדש, יתרום לכלל האנושות.