top of page
  • קצר & לעניין

נפרד כידידים


מטרת הזוגיות היא לתמוך אחד בשני במהלך החיים ולהיות עזר כנגד. תמיכה נכונה מאפשרת לכל אחד מהצדדים להתפתח בדרך הנכונה עבורו. התנאי להצלחת הקשר התומך הוא תקשורת פתוחה, יכולת הכלה והנאה מהביחד.

כשבני הזוג מתפתחים לכיוונים שונים, הצרכים משתנים לא תמיד הזוגיות ממשיכה להיות לעזר.


מדינת ישראל, בחלוקה גסה, מתחלקת לשני מחנות: השמרן והפרוגרסיבי.

השמרן הוא יותר מסורתי ודתי והפרוגרסיבי יותר חילוני וליברלי. שניהם בטוחים שהם הרוב והם אלו שינצחו בבחירות הבאות ויקבעו את צביון המדינה. בתגובה לקרע בעם, נעשים ניסיונות לגשר על הפערים על ידי פיזור אהבת חינם והפצת מסרים של אחדות. אך ככל שהמחנה השמרן מתחזק בדעותיו והשפעתו, מתחילה לחלחל ההבנה כי רב המפריד על המשותף.


המצב כיום דומה לבני זוג שפנו לכיוונים מנוגדים וחוסר רצונם לפרק את המשפחה משאיר אותם יחד.

רק כאשר חוסר ההסכמה הופך למקל בגלגלים, הם מתחילים להבין שנעלם העזר ונשאר רק הנגד.

ככל שהם מעכבים יותר את השני, הסבלנות נגמרת והאהבה מתפוגגת. בסופו של דבר שני הצדדים נאלצים להסכים שלא להסכים, ומבינים שהדרך היחידה למנוע מלחמה היא להיפרד כידידים.


מתוך הרצון לחיות ולתת לחיות, עולים רעיונות להפרדת כוחות כמו חלוקת המדינה לקנטונים (שיטת הפדרציה) או חלוקת הארץ לשתי מדינות, ישראל ויהודה (תנועת ההיפרדות) אך במדינה קטנטנה ומוקפת אויבים לא ברור האם הרעיונות ישימים או שהם נובעים מתוך רצון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.


בפרידה בין בני זוג, עולה השאלה מי יעזוב ומי יישאר בבית המריבה. אלו שרצונם להישאר מתודלק על ידי אש האמונה, ידבקו באדמה הקדושה בעצמה רבה כדי להמשיך לפרות ולרבות בה עד בוא הגאולה. השאלה הגדולה היא האם המחנה השני יחכה שארצו תפקח את עייניה, או יאבד את התקווה וימצא לעצמו ארץ אחרת.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page