נפש רוח ונשמה

נשמה מגיעה לעולם הארצי מלאת כוונה וחדורת מטרה מה שמניע אותה הוא הרצון להכיר את החיים באדמה.

היא בוחרת חלקי רוח ונפש שמעניקים לה יכולת לחוות את עצמה ואת עצמתה.

הנפש חווה, מרגישה ומתרחבת, הרוח חושבת מבינה ומתפתחת. ביחד הן מהוות את המודעות שממנה נבנית האישיות.

כשהנפש, הרוח והנשמה מתואמות, יעדים מושגים ופסגות נכבשות. כשהנפש מתמכרת למנעמי החיים והרוח פונה לכיוונים שאינם מפתחים, הקשר עם הנשמה מתנתק והכוח הפנימי הולך ופוחת.

כדי לחזור לתקשר עם הנשמה צריך להכיר את הדרך שבה היא לוחשת את רצונה. היא נוכחת בשקט ואינה מתרגשת כשהרוח סוערת והנפש רוגשת. כמו ילדה פנימית עם עיניים בורקות, הישגית, סקרנית ומלאת תהיות.

כשהרוח חוקרת והנפש חווה היא משיגה את מטרת קיומה: להתפתח על ידי הסקת מסקנות והשלמת מעגלים של חכמה ותבונה.

החיים עבורה הם במה של משחק, שעולים בו רמות וצוברים יכולות. מורכבות היא עניין, שינויים הם שיגרה, כל אתגר מבורך ומחלה היא ברכה.

כשהנפש כואבת והרוח טועה, היא לא מוותרת על האפשרות שנפתחה להפוך כל משבר להזדמנות לצמיחה.

כשההצגה הסתיימה, התפאורה מתפרקת והאור על במת החיים כבה, היא חוזרת למקורה חכמה ובוגרת, מתכוננת לקראת תקופת החיים הבאה.

לימודי תודעת העל